עקרונות בסיסיים בתזונת חתול וכלב

מאת: ד"ר גל אלחלל

הגדרות קצרות

 

רכיבים: החלקים המרכיבים את המזון של חיות המחמד - למשל :בשר, דגים וכדומה. רכיבים אלו מספקים לחיות המחמד את הנוטריינטים בעלי הערך שלהם הן זקוקות.

נוטריינטים: רכיבי מזון היעילים מבחינת חילוף החומרים. אלו עשויים להיות חיוניים או לא חיוניים.

ישנם שישה סוגים בסיסיים של נוטריינטים, שהם רכיבי התזונה להם תאי הגוף זקוקים, והם: מים, חלבון, שומן, פחמימות, מינרלים וויטמינים.

אלה ניתנים לחלוקת משנה: נוטריינטים המספקים אנרגיה (קלוריות) ונוטריינטים שאינם מספקים אנרגיה.

חלוקת משנה נוספת הינה לנוטריינט חיוני/לא חיוני. נוטריינט חיוני: כזה שהגוף איננו יכול לסנתז ושיש להשיגו מהמזון.

 

הערה חשובה אחת: המרכיבים מיצרי האנרגיה במזון קובעים את תכולת האנרגיה שבו או את צפיפות האנרגיה שלו.

מכיוון שמים הינם חסרי ערך קלורי, מזון בעל תכולת לחות גבוהה יהיה בדרך כלל בעל צפיפות אנרגתית נמוכה ולכן לשם קבלת תחושת שובע יש לצורכו בכמויות גדולות יותר.

במקביל, לאכילת מזון רטוב עשויה להתלוות הפחתה של כמות השתייה וזאת משום שחלק מצריכת המים היומית מתקבלת מהמזון.

 

נוטריינטים ספקי אנרגיה

חלבונים

החלבונים הינם מולקולות גדולות של מאות עד אלפי חומצות אמינו היוצרות את האלמנטים העיקרים ברקמות הגוף, כמו: השרירים, הדם, העור, האיברים הפנימיים, השיער והציפורניים. חלבונים חיוניים לגדילה ולתיקון רקמות אלו. בנוסף, אם חיית מחמד אוכלת יותר חלבונים משגופה דורש לבנייה, העודפים יהפכו לפחמימות וישרפו כאנרגיה; אם חית המחמד אינה זקוקה לאנרגיה באופן מיידי, זו מומרת לשומן ומאוחסנת לשימוש עתידי ברקמות השומן.

 

  • לשם יצירת חלבון, חומצות אמינו נקשרות בשרשרת ארוכה. לאחר מכן, זו נאגדת למבנה תלת מימדי, כמו כדור סבוך של חוטים. על אף שיש מאות חומצות אמינו שונות, רק 21 מהן משמשות לבניית חלבונים בבעלי-חיים.
  • 21 חומצות אמינו אלה ניתנות לארגון בכל צירוף וסדר, כלומר יש כמעט אינספור אפשרויות לחלבונים טבעיים, כשלכל אחד תכונות משלו. לדוגמה: חלבונים של שיער, עור, שרירים, הורמונים או נוגדנים.

 

חומצות אמינו חיוניות (EAA = Essential Amino Acids)

חומצות אמינו רבות יכולות להיות מסונתזות מחומצות אחרות בתוך הגוף, אך אחדות מהן אינן יכולות להיות מסונתזות בכמויות מספקות ולכן יש לספקן במזון. אלו נקראות חומצות אמינו חיוניות. להלן שמותיהן:

  • ארגינין
  • לאוצין
  • פנילאלנין
  • טריפטופן
  • היסטידין
  • ליזין
  • טאורין
  • ואלין
  • איזולאוצין
  • מתיונין
  • תראונין
  • טאורין (חומצת אמינו חיונית לחתולים, אך לא לכלבים, ונמצאת רק ברקמות בעלי חיים)

 

חתולים זקוקים ליותר חלבונים מאשר כלבים. זאת משום שישתמשו בחלבון ליצירת אנרגיה אפילו במצב בו אין מספיק חלבון זמין בתזונה לצורך צמיחה, התחדשות ושיקום. דבר זה עלול לגרום לבעיות בריאותיות, משום שגם אצל חתול רעב או חתול שאיננו מקבל מספיק מזון (במיוחד אם הוא חולה), החלבון ישמש לאנרגיה במקום לשיקום.

 

איכות חלבון מצוינת על ידי ערכו הביולוגי (BV = Biological Value). חלבון נחשב בעל ערך ביולוגי גבוה אם הוא מספק את חומצות האמינו החיוניות בכמויות התואמות במידה רבה את רמת הצריכה של  בעל החיים ורובן נספגות ונשמרות בגוף (נעכלות גבוהה). כאשר לחלבון מזון יש ערך ביולוגי גבוה, הוא בדרך כלל יקר יותר. אף על פי כן, חיית המחמד זקוקה לכמות פחותה ממנו, בהשוואה לחלבון בעל ערך ביולוגי נמוך, משום שחומצות האמינו הנחוצות יסופקו ביתר קלות ויעילות. הפרופיל של חומצות האמינו בביצה מתאים לצריכת רוב בעלי החיים. הביצה מתעכלת בקלות במעיים ולכן יש לה ערך ביולוגי של 100. כל יתר אחוזי החלבונים הם ביחס לזה של הביצה.

 

הערה חשובה: חומצות האמינו הנספגות מאורגנות לחלבונים "חדשים" על-ידי הכבד ורקמות אחרות בגוף. גורלן של חומצות האמינו לאחר ספיגתן מתחלק לשלוש קטגוריות כלליות:

  1. סינתזה של חלבוני רקמות
  2. סינתזה של אנזימים, אלבומין, הורמונים ותרכובות אחרות
  3. עודפים המשמשים לאנרגיה.

אפילו אם מקפידים על תזונה בעלת תוכן חלבוני גבוה, הגוף איננו יכול לאחסן עודפי חלבון ולעולם לא ייצר יותר חלבונים מהדרושים לו לתפקוד. כתוצאה מכך, מנה עתירת חלבון שלא לצורך, עלולה לגרום להמרת העודפים לתרכובות שומן ולצבירת שומן גוף.

 

אז כמה צריך?

עבור כלבים בריאים, ארגון AAFCO (The Association of American Feed Control Officials, האיגוד האמריקאי הרשמי לפיקוח על התזונה) קבע שהקצבה היומית המומלצת של חלבון בעל ערך ביולוגי ממוצע לכלבים בגדילה צריך לעמוד על לפחות 22% ולכלבים בוגרים 18% על בסיס חומר יבש. בחתולים בריאים, במזון מסחרי העושה שימוש במקורות חלבון זמינים ונפוצים, AAFCO ממליץ שמזון לגורי חתולים ולחתולים בוגרים יכיל לפחות 30% ו- 26% חלבון על בסיס חומר יבש, בהתאמה, כמנה יומית.

 

פחמימות

הפחמימות הינן מקור לאנרגיה המאפשר לתאים ולשרירים לעבוד. עם זאת, עודפי פחמימות מאוחסנים כשומן. סוג חשוב של פחמימה, הוא סיב תזונתי הנמצא בתבואות ובדגנים ומסייע למזון לנוע במערכת העיכול. הסיב גם מוסיף נפח למזון ובכך עוזר לחיית המחמד להרגיש מלאה ושבעה. פחמימות פשוטות ועמילנים במזון נצרכים ע"י הגוף כמקור לגלוקוז (סוג של סוכר). כמו כן, יש להם כמה תפקידים מרכזיים, בהם: אספקת אנרגיה (מייצרים חום בחילוף החומרים לאנרגיה), יכולים לשמש כאבני בניין לנוטריאנטים אחרים (לדוגמה, חומצות אמינו מסוימות, לקטוז הסוכר בחלב וויטמין C) מספקים אחסון של אנרגיה בצורה של גליקוגן או שומן ועוד.

 

חברי קבוצת הפחמימות:

  1. סוכרים פשוטים
  • מונוסכרידים (לדוגמה, גלוקוז)
  • דיסכרידים (לדוגמה, לקטוז) המורכב משתי יחידות סוכר (די: שתיים). נקראים גם דו-סוכר.
  1. אוליגוסכרידים (אוליגו: כמה)
  2. פוליסכרידים (פולי: הרבה). נקראים גם רב-סוכר. בקבוצה זו מצויים עמילנים וסיבים תזונתיים.

פוליסכרידים נקראים גם פחמימות מורכבות וניתן להגדירם בהתבסס על יכולת ההתעכלות שלהם.

 

שמתם לב? הסיבים התזונתיים, הידועים כחשובים לבריאות מערכת העיכול, לתמיכה בתנועתיות המעי ולנירמול הפלואורה הטבעית של המעי האחורי, הינם חלק מקבוצת הפחמימות !!!

 

תפקיד הפחמימות והעמילנים הפשוטים:

פחמימות ועמילנים פשוטים במזון משמשים כמקור לגלוקוז לגוף. ככאלה, יש להם מספר תפקידים חשובים:

  1. אספקת אנרגיה
  2. ייצור חום תוך כדי תהליך חילוף החומרים לאנרגיה
  3. אפשרות לשימוש כאבני בניין למרכיבים אחרים
  4. שימוש כאנרגיה מאוחסנת בצורת גליקוגן או שומן, כלומר, צריכת עודף פחמימות תגרום להמרתן לשומן גוף

 

תפקיד הסיבים:

לסיבים שני תפקידים עיקריים:

  1. לקדם ולווסת תפקוד מעיים תקין
  2. לסייע בשמירת בריאות המעי, לדוגמה על ידי אספקת דלק לתאים

 

חלק מהסיבים תוססים מהר יותר מאחרים:

דרגת תסיסה המזון במערכת העיכול

ככל שהסיבים תוססים מהר יותר, כך מיוצרים יותר גזים וחומצות שומן קצרות שרשרת בזמן קצר יותר. סיבים התוססים בקצב בינוני או איטי מגדילים את נפח הצואה על ידי החזקת מים.

 

לסיבים המתפרקים לאט מספר יתרונות:

  • מסייעים לטיפול בהשמנת יתר על-ידי הפחתת האינטראקציה של חלקיקי המזון עם אנזימי העיכול ומשטחים אפיתליים, כך שמרכיבים אלו מעוכלים פחות ואי לכך מספקים פחות קלוריות, עקב האטת ספיגת המרכיבים, עיכוב התרוקנות הקיבה ויצירת תחושת שובע לטווח ארוך יותר.
  • מסייעים לרגולצית מחלת הסכרת על ידי הפחתה של עליית הסוכר בדם, המתרחשת לאחר ארוחות (מועיל במקרי סכרת).
  • מגדילים את נפח הצואה ובכך מקלים על סימפטומים של מחלת המעי הדלקתי וליקויים אחרים של מערכת העיכול או עצירות.

 

לעומת זאת, ככל שסיב תוסס מהר יותר, נוצרים גזים רבים יותר במעיים – בקיצור, חיית המחמד שלכם תשחרר יותר נפיחות.

 

אז כמה צריך?

אין דרישה מוחלטת לפחמימות בתזונה של כלבים וחתולים (יש דרישה לחומצות אמינו חיוניות או לחומצות שומן), אולם כלבים וחתולים זקוקים לגלוקוז או לחומרי מוצא לגלוקוז, אשר יספקו את הדלק הנחוץ למערכת העצבים המרכזית. ללא פחמימות תזונתיות, יגרם לחץ מוגבר על חילוף החומרים של שומנים וחלבונים לספק את חומרי המוצא לגלוקוז. סוכרים ועמילנים הינם מקור אנרגיה חסכוני וקל לעיכול. 

 

צריכת פחמימות אצל כלבים

מזון יבש לכלבים מכיל בדרך כלל 30-60% פחמימות, ברובן עמילנים, ולאלה אין כל השפעה שלילית.  מחקרים בכלבים הראו כי הריון והנקה מגבירים את הצורך בגלוקוז על מנת לתמוך בצמיחת העובר ובסינתזה של לקטוז החלב. תזונה דלת או נטולת פחמימות תגרום למגוון בעיות:

  • הפחתה במספר הלידות של גורים חיים
  • תשישות (לתרגיה)
  • יכולות אימהיות מופחתות של הכלבה
  • אבנורמליות אצל העוברים
  • ספיגת עוברים
  • תפוקת חלב מופחתת

 

צריכת פחמימות אצל חתולים

בדרך כלל, חתולים יכולים לשמור על רמות סוכר תקינות בדם כאשר תזונתם מכילה מעט פחמימות והרבה חלבונים. בחתולים יש הבדלים מטבוליים ייחודיים המגבילים את יכולתם להשתמש ביעילות בכמות גדולה של פחמימות תזונתיות שנספגו. חתולים יכולים להתמודד היטב עם רמת פחמימות של עד 35% מהמזון על בסיס חומר יבש, אולם רמה של מעל 40% עלולה לעודד בעיות, כגון: הפרעות עיכול (שלשול, התנפחות, גזים) או השפעות מטבוליות שליליות כגון היפרגליקמיה (עודף סוכר בדם) והפרשת כמויות ניכרות של גלוקוז בשתן.

 

שומן

השומן נחשב לעיתים קרובות כחומר שיש להיזהר ממנו. כמובן שכמות גדולה מדי ממנו היא בעייתית, אולם בצריכה מתונה הוא מספק לחיות המחמד אנרגיה יקרת ערך. הוא גם סופג, מאחסן ומנייד ויטמינים מסיסי שומן (K, E, D, A) ובכך תומך בתהליכים רבים בגוף.

 

תפקידי השומן התזונתי:

  • אספקת אנרגיה - שומנים תזונתיים מספקים לחיית המחמד פי 2.25 יותר מכמות הקלוריות ליחידת משקל מחלבונים או פחמימות.
  • סיוע בספיגת הויטמינים המסיסים בשומן (ויטמינים A, D, E ו- K) - שומנים תזונתיים מספקים סביבה פיזית מתאימה במעי, לספיגת הויטמינים המסיסים בשומן. כלבים וחתולים זקוקים לפחות ל- 1-2% שומן תזונתי במזונם, על מנת לספוג את הויטמינים המסיסים בשומן.
  • אספקת חומצות שומן חיוניות - חומצות שומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6.

 

יש שתי סדרות רלוונטיות של חומצות שומן רב בלתי רווית (Polyunsaturated), הנקראות אומגה 3 (או n-3) ואומגה 6 (או n-6) החיוניות בתזונה ומשום כך הן נקראות חומצות שומן חיוניות (EFA = Essential Fatty Acids). חומצות שומן חיוניות הן אלה שגוף חיות המחמד איננו יכול לייצר בעצמו מנוטריינטים אחרים, ולכן עליהן לקבל אותן ישירות מהרכיבים שבמזונן. חומצות אומגה 3 נמצאות בין היתר בזרעי פשתן ובשמן דגים, וחומצות אומגה 6 נמצאות בשמנים צמחיים, כגון: תירס וסויה. ישנה חומצת שומן חיונית מיוחדת מקבוצת האומגה-3, הנקראת DHA, אשר חשובה ביותר לחיות מחמד צעירות. היא תומכת בהתפתחות המוח והעיניים, הן לפני והן אחרי ההמלטה. כ"בונוס" נוסף, היא גם מסייעת באילוף גורים, משום שהיא תומכת בהתפתחות המנטלית שלהם. לכן המוצרים של Science Plan לגורי כלבים וחתולים מספקים רמה מוגברת של DHA טבעית.

כלבים זקוקים לשתי חומצות שומן חיוניות: חומצה אלפא–לינולאית (ALA) וחומצה לינולאית (LA).

בנוסף לשתי חומצות שומן חיוניות אלה, חתולים זקוקים גם לחומצה ארכידונית משום שאינם יכולים לסנתז אותה מחומר המוצא (חומצה לינולאית). מכיוון שחומצה ארכדונית נמצאת רק בשומן שמקורו מן החי. חתולים שלא יקבלו במזונם מקור שומן מן החי עלולים להיחשף למצבי מחלות תת תזונה.

 

הידעתם? לחומצות שומן מסוג אומגה 3 יש השפעה נוגדת דלקת, כך שמומלץ לתת אותן בכמויות גדולות במצבים הבאים (בין היתר):

  • לפני ואחרי ניתוח
  • לאחר טראומה, כוויות, פציעה
  • בסוגים מסוימים של סרטן
  • לסיוע בטיפול במחלות דלקתיות: דלקת עור, דלקת פרקים, IBD (מחלת המעי הדלקתי), קוליטיס (דלקת המעי הגס), מחלת כליות ועוד

עיכול שומנים תזונתיים הוא תהליך העיכול המורכב ביותר בגוף, מה שמסביר מדוע קיימות בעיות בעניין זה בזמני מחלה. אחד הסייעים בגוף לעיכול שומן יעיל וניצולו לאנרגיה, הינו L-carnitine. לכן במוצרי מזון לייט או דיאטטיים, נראה רמות גבוהות של מרכיב זה.

L-קרניטין הינה חומצת אמינו דמוית ויטמין המסיסה במים ומסייעת בהפיכת חומצות שומן לאנרגיה. בדרך זו, מסייעת חומצה זו לשמור על מסת גוף רזה. L-קרניטין נמצאת בדרך כלל בבשר אדום, דגים ומי גבינה, אך היא נכללת רק בכמות קטנה ברוב המזונות המסחריים לחיות מחמד. חברת Hill's הייתה לחלוצת הדרך ברעיון לפיו ניתן לסייע בתהליך הפחתת המשקל אצל חיות מחמד על-ידי הכללת רמות גבוהות של L-קרניטין במזונן.

בצריכת שומן תזונתי, חשוב מאוד הדגש על הכמות והאיזון של חומצות השומן. עודפי שומן בתזונה יהפכו במשך הזמן להשמנת יתר. לעומת זאת, מחסור בחומצות שומן חיוניות עלול לגרום להחלמת פצעים לקויה, לפרווה יבשה, לעור קשקשי ועוד.

נוטריינטים שאינם ספקי אנרגיה

מים

המים הם הנוטריינט החיוני ביותר להישרדות. אובדן של 15% בלבד מהמים בגוף עלול להוביל למחלות חמורות ואף למוות. כל המזונות מכילים מטבעם גם מים, אך מזון חיות מחמד כולל רמה נמוכה של מים, על כן שמו "מזון יבש". כדאי לוודא כי קערת מים טריים תהיה זמינה לחיית המחמד להשלמת שתייה כל הזמן. במיוחד עבור חתולים, שאינם שתיינים מוצלחים מאוד, עידוד לצריכת מים מסייעת בהפחתת הסיכון למגוון מחלות בדרכי השתן התחתונות. כמות צריכת המים היומית של בעל חיים שווה בערך לצריכת האנרגיה היומית שלו בקלוריות. משמע: כלב או חתול בריאים יזדקקו בדרך כלל לכ-50 מ"ל לק"ג ממשקל גופם ליום; לדוגמה: 200 מ"ל לחתול ששוקל 4 ק"ג. מכיוון שחלק מהחתולים ניזונים משימורים המכילים 75-80 אחוזי מים, יתכן ונראה שתית מים מעטה.

חיית מחמד זקוקה ליותר מים, אם כמות המים שהיא מאבדת עולה. הדבר יכול להיגרם כתוצאה מ:

  • טמפרטורה גבוהה של הסביבה (גורמת להלחתה ולאובדן לחות)
  • הנקה
  • טמפרטורת גוף גבוהה
  • פוליאוריה (הפרשת שתן מוגברת)
  • שלשולים והקאות
  • דימום חמור

 

מינרלים ואלקטרוליטים

המינרלים -  הינם כל הרכיבים האנאורגאניים במזון.

אלקטרוליטים -  מינרלים המצויים בגוף באופן טבעי ומצויים כחלקיקים טעונים חשמלית.

 

המינרלים מסייעים למטבוליזם של חיית המחמד לתפקד באופן נורמלי ויעיל. לדוגמה, סידן וזרחן פועלים יחד לשמירה על עצמות ושיניים בריאות וחשובים במיוחד לגורים גדלים. עם זאת, יש צורך באיזון מינרלים עדין.

מינרלים

האלקטרוליטים, לעומת זאת, דרושים בכדי לשמור את איזון הנוזלים בגוף ברמה נאותה. חוסר איזון אלקטרוליטי יכול להיגרם על ידי: שלשול או הקאות, מחלות חום, התייבשות, מחלות כליה ועוד. ישנן גם תרופות המשבשות את האיזון בין האלקטרוליטים בגוף. בין סימני החוסר ניתן לראות רעידות שרירים, אנורקסיה, גדילה מואטת, תשישות, חוסר יכולת לשמור על מאזן מים ועוד.

 

חשוב לדעת כי עודף של מינרלים מסוימים עלול להזיק, בדיוק כמו חוסר, לדוגמא: צריכה מוגברת של סידן בתקופת הגדילה עלולה לגרום לעיוותי שלד חמורים בכלבים מגזעים גדולים וענקיים.

איזון של המינרלים בתזונה חשוב גם למנגנון הספיגה שלהם מהמעי, שכן הם מנהלים אינטרקציות מורכבות ביניהם. אינטראקציות בין מינרלים לבין עצמם יכולות להיות אנטגוניסטיות (נוכחות של מינרל אחד מפחיתה את העברתו או השפעתו הביולוגית של המינרל האחר) או סינרגיסטית (שני המינרלים פועלים באופן משלים זה לזה, על-ידי חסכון או החלפת המינרל האחר או שהשניים יחד מגבירים תפקוד ביולוגי כלשהו).

 

מינרלים הם חיוניים ועוזרים במגוון רחב של תהליכים בגוף, כגון:

  1. מהווים רכיבים מבניים של איברים ורקמות בגוף (כגון: עצמות, שיניים ועוד) -
  • סידן
  • זרחן
  • מגנזיום
  1. מהווים רכיבים של נוזלים ורקמות בגוף:
  • משתתפים בשימור מאזן חומצה-בסיס
  • אחראים לחלק מתהליך כיווץ השרירים
  • בקרת החדירוּת של הממברנות התאיות
  1. משמשים כזרזים / קו-פקטורים במערכות אנזימטיות והורמונליות

 

סידן

סידן הוא המינרל השכיח ביותר בגוף וזרחן הוא הבא אחריו מבחינת שכיחות. סידן וזרחן משמשים יחד כרכיבים מבניים של העצמות והשיניים.

לסידן חשיבות גם כ:

  1. שליח המתווך בין הבאים:
  • התכווצות והרחבה של כלי דם
  • העברת דחפים עצביים
  • כיווץ שרירים
  • הפרשת הורמונים
  • קרישת דם
  1. קו-פקטור לאנזימים.

מכיוון שהסידן משתתף בתפקודים רבים כל כך, כולל שמירה על קצב הלב, חיוני מאוד שרמת הסידן בדם תהא יציבה. הדבר מסביר מדוע אפילו כאשר המזון נטול סידן, אין הדבר מתבטא ברמות בדם. כאשר רמת הסידן בדם יורדת תחת סף מסוים, משתחרר סידן נוסף במהירות מהעצמות להשלמה, לשם שמירה על התפקודים החיוניים. הריכוז המוחלט של הסידן והזרחן הוא החשוב ביותר, אך גם היחס בין הסידן לזרחן חשוב. היחס האופטימלי לגדילה הינו 1:1 וחוסר איזון ביחס זה עלול להוביל לעיוותים בשלד.

 

הידעת? האכלה במזון בשרי בעיקרו, עלולה לגרום לשיבוש במאזן סידן: זרחן, משום שלרוב ריכוז הזרחן בבשר הינו גבוה, בעוד שריכוז הסידן נמוך.

 

נתרן, אשלגן וכלור

נתרן, אשלגן וכלור הם האלקרוליטים (מוליכי החשמל) העיקריים בנוזלי הגוף.

הם מעורבים ב:

  • שמירה על מאזן חומצה-בסיס
  • שמירה על שיווי משקל אוסמוטי
  • העברת דחפים עצביים
  • קידום והעברה של התכווצות שרירים

 

אם כך, המלח (נתרן כלורי) הוא רכיב חובה עבור חיות מחמד. הוא שומר על מאזן הנוזלים בגוף ועוזר לתנועת השרירים. עם זאת, ישנם מספר יצרני מזון לחיות מחמד המשתמשים בו בכמות ניכרת, בכדי להפוך את המזון שלהם לטעים יותר או כחומר שימור. אולם יותר מדי מלח עלול להעלות בצורה מסוכנת את לחץ הדם ולהחמיר בעיות לב וכליות. אי לכף ובהתאם לזאת, תכולת המלח במגוון מוצרי Hill's™ Science Plan™ הינה מבוקרת ומדויקת. באופן דומה, כל המינרלים בכל אריזת מזון, הינם מלאים ומאוזנים על מנת לשמור על בריאות חיות המחמד במהלך חייהן.

 

מגנזיום

המגנזיום הינו אחד המרכיבים של העצם, האנזימים והנוזל התוך-תאי, ובעל השפעה על תשדורת עצב-שריר. מכיוון שלמגנזיום קשת רחבה של תפקודים, חסר בו מביא למגוון רחב של סימנים, הכוללים:

  1. גדילה מעוכבת
  2. רגישות יתר
  3. אנורקסיה
  4. חוסר תיאום בפעילות שרירים
  5. עוויתות

 

אם חיית המחמד ניזונה ממזון מסחרי לבעלי חיים, לא סביר שייגרם לה מחסור במגנזיום. יותר סביר, שתכולת המגנזיום במזון תהא גבוהה מהצורך. אי לכך, כדאי להימנע מעודף מגנזיום, על מנת להפחית את הסיכוי של היווצרות אבני סטרובייט בשתן של חתולים וכלבים.

 

אבץ

האבץ הינו מרכיב של יותר מ-200 אנזימים בגוף, כך שהוא מעורב במספר גדול של תפקודים פיזיולוגיים מגוונים. חלק מתפקודיו העיקריים של האבץ כוללים, בין היתר:

  • הגנה חיסונית
  • החלמת פצעים ועור
  • גדילה
  • רבייה

 

הידעתם? מזונות עתירי סידן יכולים להגביר את הצורך באבץ. חיות מחמד מבוגרות יותר פחות יעילות בספיגת האבץ ולכן תזונה לבעלי חיים מבוגרים צריכה להכיל יותר אבץ מאשר מזון בוגרים יותר.

 

הסימנים השכיחים ביותר לחוסר באבץ הם:

  • אנורקסיה
  • התקרחות
  • עור קשקשי
  • דה-פיגמנטציה של השיער
  • היפרקרטוזיס (ייצור יתר של קרטין)

 

ברזל

חוסר בברזל יכול להתרחש עם אבדן דם כרוני, בשל אובדן ברזל, או עם הזנה בחלב לאורך זמן בשל תכולתו הנמוכה של הברזל בחלב. חוסר בברזל גורם לאנמיה ולעייפות.

ברזל הינו מרכיב חיוני ב:

  1. המוגלובין: פיגמנט נושא חמצן של הדם
  2. מיוגלובין: פיגמנט נושא חמצן של השרירים

ויטמינים

על מנת להיחשב כויטמינים, לחומרים דרושים חמישה מאפיינים בסיסיים:

  1. החומר צריך להיות תרכובת אורגנית שאיננה שומן, חלבון או פחמימה
  2. הוא צריך להיות רכיב בתזונה
  3. כמויות זעירות שלו צריכות להיות חיוניות לתפקוד פיזיולוגי נורמלי
  4. בהיעדרו יגרמו תסמיני חסר
  5. הוא אינו מיוצר בגוף בכמויות המספיקות לתמיכה בתפקוד פיזיולוגי תקין

הוויטמינים הינם מרכיבים חיוניים לבריאותם של חיות המחמד, אך יש לצרוך אותם בצורה מתונה. ויטמינים לא מספקים אנרגיה, אלא מסייעים בתגובות הכימיות הדרושות בכדי לשחרר אותה. הם גם מספקים תמיכה לתפקוד העור, העצמות, הראייה ומערכת החיסון. עם זאת, הצרכים של כלבים וחתולים שונים מאוד בתחום זה. לדוגמה, חתולים זקוקים ליותר ויטמינים מסוימים מקבוצה B, כגון: תיאמין וניאצין וחייבים לקבל ויטמין A ישירות ממזונות המכילים בשר או רקמת בעלי חיים.

חיות מחמד גדלות, או אלו שהינם בתקופות הרבייה, בונות רקמות חדשות ולכן זקוקות לרמות גבוהות יותר של ויטמינים, לשם תפקוד אופטימלי. משום שהויטמינים המסיסים במים אובדים בקלות בשתן וכמעט ואינם מאוחסנים בגוף, יש לתת להן אספקה יומית של ויטמינים אלה במזון.

לעומת זאת, ויטמינים מסיסי שומן מאוחסנים ביתר קלות בגוף כך שהסיכוי לחסר הוא נמוך יותר.

ויטמינים

 

ויטמינים מסיסי מים: קבוצת ויטמיני B, ויטמין C 

מכיוון שאין אגירה של קבוצה זו בגוף יתכנו תופעות חסר שלהם במצבי תזונה לקויה או מחלות מערכת העיכול.

 קבוצת ויטמין B

לויטמיני B השונים תפקידים מיוחדים, אולם באופן כללי הם:

  • משמשים כרכיבי אנזימים
  • משמשים כקו-פקטורים בתהליכים מטבוליים

 

ויטמיני B אינם רעילים באופן יחסי. חוסרים בהם עלולים להיווצר בשל אנטי-ויטמינים ספציפיים. חוסר בביוטין יכול להתרחש אם מאכילים חתול בחלבון ביצה לא מבושלת, משום שמכיל אבידין (avidin) הקושר ביוטין. מכיוון שמקובל לחשוב שסינתזה על-ידי חיידקי המעי מספקת מחצית מדרישת הביוטין, טיפול באנטיביוטיקה המפחיתה את אוכלוסיית חיידקי המעי עלול אף הוא לגרום לסימנים של חסר בביוטין.

סימנים לחסר בביוטין אצל חתולים:

  • דלקת עור
  • התקרחות
  • פרווה דלילה

 

חוסר בתיאמין (B1) עלול להיגרם מהזנה בדגים נאים המכילים תיאמינז (המפרק תיאמין).

בין הסימנים לחסר בתיאמין יהיו: אנורקסיה, עיכוב בצמיחה, חולשת שרירים, תפקוד עצבי לקוי,  אטאקסיה בכלבים (שליטה לקויה בשרירים) ועוד.

 

ויטמינים מסיסי שומן: A,D,E,K

 

ויטמין E

ויטמין זה קיים בצורות שונות, כשביניהן הפעילה ביותר הינה האלפא-טוקופרול. האלפא-טוקופרול מתפקד כנוגד חמצון ביולוגי חזק ביותר וגם כמסייע לשמירה על שלימות ממברנות.

 

הגוף מייצר רדיקלים חופשיים מזיקים (חומרים מחמצנים) הגורמים לנזק תאי כתוצר לוואי של מטבוליזם נורמלי. הרדיקלים החופשיים מחלישים את המערכת החיסונית, מאיצים סימני הזדקנות ומתפקדים בהתפתחות של מחלות רבות. נוגדי החמצון הפעילים ביולוגית, שאחד החשובים שבהם הוא ויטמין E, יכולים להגן על הגוף מפני ההשפעות המזיקות של הרדיקלים החופשיים.

 

ויטמין A

ויטמין זה דרוש ל:

  • ראייה נורמלית
  • פרווה בריאה
  • עור בריא
  • ממברנות ריריות תקינות
  • שיניים בריאות

 

מחסור בויטמין A אינו נפוץ, אך הרעלה של ויטמין A שכיחה למדי בחתולים, המקבלים תזונה עתירה בכבד, או בעקבות מתן עודף של שמן דגים.

 

ויטמין D

תפקידו העיקרי של ויטמין D קשור בסידן ובזרחן וכולל:

  • הגברת הספיגה במעי
  • אגירת סידן והשקעתו בעצמות.

 

חסר בוויטמין D נדיר מאוד, אך עלול לגרום לרככת בבעלי חיים צעירים ולבעיות בעצמות בחיות בוגרות.

ויטמין K

ויטמין זה מסונתז על ידי חיידקי מעי ומווסת את היווצרותם של מספר פקטורי קרישת דם.

סיבות לחסר בויטמין K:

  • מחלות הפוגעות בספיגה
  • תרופות נוגדות קרישה, לדוגמה:, קומרין (רעל עכברים)
  • הרס של חיידקי המעי, בשל טיפול אנטיביוטי (סולפונמידים או אנטיביוטיקה רחבת טווח)

 

הידעתם? חתולים צריכים לקבל בתזונתם ויטמין A  בצורתו הפעילה מן החי – רטינול, משום שאינם מסוגלים לייצר ויטמין A  מתרכובות קרוטניות המגיעות מהצומח, בניגוד לכלבים ולבני האדם אשר כן יכולים לבצע תהליך זה. ויטמין C, לעומת זאת, גם חתולים וגם כלבים מסוגלים לייצר, בניגוד לנו, בני האדם (והפרימטיים) אשר זקוקים למקור ויטמין C בתזונתנו.

 

נוגדי חמצון

חמצן הינו יסוד חיוני לחיים, ובלעדיו כלבים וחתולים לא יוכלו לשרוד. אף על פי כן, חמצן הוא גם רעיל ומהווה איום פוטנציאלי מתמיד לבריאות כל התאים החיים. תאי בעלי חיים מסוגלים לסבול חמצן, רק משום שפיתחו מנגנוני הגנה חזקים המפחיתים את ההשפעות הרעילות הללו. מנגנוני הגנה אלה מהווים את מערכת ההגנה נוגדת החמצון של הגוף.

 

נוגדי חמצון הינם אנזימים או מולקולות אחרות היכולים לסתור את ההשפעה המזיקה של נגזרות החמצן במזון או ברקמות.

תפקיד נוגדי החמצון במניעת חמצון תרכובות שומן במזון לבעלי חיים ידוע ומובן היטב. כיום, יש עדויות רבות לכך שנוגדי חמצון יכולים גם להיות בעלי השפעה חיובית על בריאות חיית המחמד ומניעת מחלות, על-ידי מניעת נזק תאי הנגרם מרדיקלים חופשיים.

רדיקלים חופשיים: מולקולות ריאקטיביות ובלתי יציבות שגורמות נזק לחלבונים, לחומצות גרעיניות (לדוגמה, DNA) ולשומני ממברנות באמצעות חמצון. הרדיקלים החופשיים הם חומרים שאינם יציבים ועלולים ליצור תגובות שרשרת בגוף בניסיון לייצר אטומים ומולקולות יציבים יותר. הנזק שנגרם על-ידי רדיקלים חופשיים עלול להוביל לתגובה חיסונית לקויה והוא גורם חשוב במחלות רבות, כגון: הזדקנות מואצת, סרטן ומחלות לב. קיימות עדויות רבות לכך שנוגדי חמצון תזונתיים פעילים ביולוגית – על-ידי הגנה מפני ההשפעה המזיקה של רדיקלים חופשיים – יכולים לשחק תפקיד חשוב בהאטת ההזדקנות ובטיפול בבעלי-חיים עם מחלות כרוניות, משום שהרדיקלים החופשיים מיוצרים בתהליכי דלקת ותהליכי מחלה כרוניים.

ניתן לחלק את נוגדי החמצון לשתי קבוצות:

  1. נוגדי חמצון פעילים ביולוגית כמו אלפא-טוקופרול (ידוע גם כוויטמין E), ויטמין C (חומצה אסקורבית), קרוטנואידים (לדוגמה: בטה-קרוטן), פלבונואידים (פיגמנטים הנמצאים בירקות ופירות), חומצה אלפא-ליפואית, סלניום (רכיב חיוני של נוגד החמצון הטבעי, גלוטטיון פרוקסידאז, הנמצא בכל תאי הגוף) ועוד.
  2. נוגדי חמצון במזון המונעים עיפוש שומן, כמו: שמן רוזמרין, חומצת לימון, תערובת טוקופרולים טבעיים (חברים אחרים במשפחת ויטמין E).

נוגדי החמצון הינם יסודות חשובים, על מנת להגן על שומן המזון מפני התעפשות ועל מנת להגן על הגוף מפני השפעותיהם של רדיקלים חופשיים. עם זאת, חשוב להבין שנוגדי חמצון במזון המשמשים למניעת התעפשות שומנים במזון, הינם שונים מנוגדי החמצון התזונתיים הפעילים ביולוגית, שמסוגלים לסתור את ההשפעה המזיקה של הרדיקלים החופשיים על רקמות חיות.

לסיכום - נוגדי החמצון הינם מרכיב חיוני גם כן לשמירת בריאות ארוכת שנים. הם שומרים על חוזקה של מערכת החיסון של חיות המחמד, ומגנים על תאי הגוף מפני רדיקלים חופשיים מזיקים.

הידעתם? כל המזונות לחיות מחמד של Hill's™ Science Plan™  מכילים את נוסחת נוגדי החמצון המעולה של Hill's אשר הוכחה כיעילה קלינית.

כניסה לוטרינר / בעל חנות
שם
סיסמה
הודעות
negishut icon