מיתוסים מול מציאות בתזונת חיות מחמד

כיום קיימים סוגים רבים של מוצרי מזון לבעלי חיים. איך תוכלו לדעת איזה מזון הוא המתאים לחתול או לכלב שלכם? אמנם אין לנו יכולת לשנות את התורשה הגנטית של חית המחמד שלנו, אך עלינו לזכור כי לסביבת המחיה שאנו בונים לחית החמד שלנו ולבחירת המזון עבורה, יש השפעה ישירה על הבריאות העתידית שלה.

עלינו להיות סמוכים ובטוחים כי המזון אותו החלטנו לרכוש עבור חית המחמד שלנו מכיל את כל המרכיבים החיוניים לחית המחמד שלנו כגון חלבונים, חומצות שומן, ויטמינים ומינרלים ושרמתם מותאמת לגילה ומצבה הפיזיולוגי.

 השלב הראשון בתהליך - הכירו את חיית המחמד שלכם:

 הכלב = אוכל כל = אומניוור = omnivore (בדומה לנו, בני האדם).

 האם כלב יכול להיות טבעוני או צמחוני – קרוב לודאי שכן. בבחירת מזון צמחוני או טבעוני, יש להקפיד הקפדה יתרה על כך שהמזון מכיל מרכיבי חלבון מאוזנים, ושהוא מהווה תזונה מלאה ומאוזנת. בהחלט ניתן לבצע זאת, בדומה לכך שחלקנו, בני האדם, צמחוניים.

 החתול = טורף = קרניוור = carnivore

 האם חתול יכול להיות טבעוני או צמחוני – בשום פנים ואופן לא. מטבוליזם החלבון בחתולים הוא ייחודי. גורי חתולים נזקקים ל- 50% יותר חלבון לעומת גורי כלבים לצורך גדילתם. בהיותם בוגרים, הפער אף גדל יותר - חתול בוגר ידרוש 200% יותר חלבון לעומת כלב בוגר לצורך מחיתו.

בנוסף, החתול תלוי תלות מטבולית בקבלת מרכיבי מזון מסוימים מן החי. לדוגמה – הוא אינו מייצר את חומצת האמינו טאורין, הדרושה לתפקוד התקין של גופו, ותלוי באספקה מן המזון. חומצה זו תמצא רק במקורות חלבון מן החי. דוגמה נוספת לכך, היא חומצת השומן הארכדונית שגם היא תימצא רק במקורות מן החי. אם כן, חתול "צמחוני" יהיה חשוף לתת תזונה וכתוצאה עלול לסבול מפגיעה בתפקודי הראיה, הלב ומערכת החיסון. הפגיעה יכולה להיות קשה ולהוביל אפילו למוות.

חומרים חיוניים נוספים לחתול הינם מתיונין וארגינין- מקורו של לפחות 19%מהמזון היומי צריך להיות בשרי, כדי לעמוד בדרישה המינימלית של גורי חתולים למתיונין. ארוחה הגונה אחת שאינ מאוזנת ואינה מכילה ארגינין עלולה לגרום לעליית רמת האמוניה בדם החתול תוך שעה.

 הידעתם? אחד המיתוסים המפורסמים ביותר בתזונת חיות המחמד, הוא שהכלב הינו טורף. כתוצאה, חברות או פורומים המבססים את עצותיהם על מידע שגוי זה, עלולים לתת עצות לא מדויקות.

מקור המיתוס: השתייכות הכלבים והחתולים לסדרה הזואולוגית הנקראת CARNIVORA. סדרה זואולוגית זו מכילה מינים שהינם טורפים, אוכלי כל ואפילו צמחוניים (דוב הפנדה החביב גם הוא שוכן במשפחה – האם זה הופך גם אותו לטורף?). (לקריאה נוספת - http://en.wikipedia.org/wiki/Carnivora)

כולנו קרניבורה :

  

המיתוס: הכלב/החתול שלי אלרגי לעוף

המציאות: אלרגיה היא תגובה שלילית של מערכת החיסון כלפי מרכיב שאינו טומן בחובו נזק משמעותי וברוב החיות או בני האדם, לא יגרום לתגובה דומה.

אלרגיות למזון קיימות ומתועדות בכלבים ובחתולים בכל רחבי העולם, ובין המרכיבים אליהם ניתן להגיב נמצא העוף. אולם.... סטטיסטית, הסיכוי לתגובה אלרגית לבשר בקר, מוצרי חלב או חיטה – גבוה יותר פי 3 לפחות !

על מנת לאבחן את גורם האלרגיה יש לבצע אחד מהשניים:

  1. לשלוח בדיקת מעבדה לבירור אלרגיה
  2. לבנות תפריט ייעודי לדיאטת אלימינציה, הנמשכת לפחות חודשיים ומוקפדת באדיקות.

ללא אחת משתי שיטות אלו, הקביעה "אלרגי לעוף" הינה ספקולציה יותר מאשר אבחון.

איך נבנה המיתוס? ברוב המוצרים המסחריים לכלבים ולחתולים, העוף הינו אחד המרכיבים העיקריים המופיעים בראש רשימת הרכיבים. בחלק האריזה הקדמי החברות משווקות את המוצרים כמזון לכלבים בטעם עוף. כאשר מחליפים למזון בטעם דגים או ארנבת, בנוסף למרכיב העוף אנו מחליפים את כל שאר רשימת הרכיבים. סביר ביותר שהמרכיב שעורר את האלרגיה, הוא מרכיב הנמצא בתחתית רשימת הרכיבים כגון סיבים תזונתיים מחיטה, או שמן דגים שאינו מזוקק.

 

 המיתוס: אסור לחתולים לאכול פחמימות מעצם היותם קרניבורים

המציאות: אמת הדבר שחתולים הם קרניבורים ודרישת החלבון התזונתית שלהם גבוהה. אולם, חתולים יכולים לאכול פחמימות כמקור לתוספות אנרגיה. הם בהחלט מסוגלים לנצל את רמות העמילן הממוצעות הנמצאות במוצרי מזון מסחריים לחתולים (עד 35% ממסת המזון היבשה). דוגמה חשובה, היא שלחתולות מניקות, תוספות של פחמימות מהוות בסיס לייצור לקטוז – סוכר החלב. לחיות מחמד בשלבי גדילה ולחיות מחמד בעלות דרישות אנרגיה גבוהות מהממוצע יש לספק מזון המכיל לפחות 20% פחמימות.

 

המיתוס: לא כדאי שחתולים יאכלו פחמימות בגלל הסיכון לסוכרת

המציאות: המידע הזמין היום אינו תומך בהמצאות יחס ישר של סיבה-תוצאה בין אכילת פחמימות מופרזת לבין התפתחות סוכרת בחתולים. מוצרים בהם רמת החלבון גבוהה, לעיתים קרובות ילוו גם ברמת זרחן גבוהה ורמת שומן גבוהה. כך יתכן מצב בו מזון מופחת פחמימות, יהיה רחוק מלהוות תזונה אידאלית לחתול סוכרתי הסובל ממחלת רקע נוספת כגון אי ספיקת כליות, מחלה כבדית, דלקת לבלב ועוד. יש לקחת שיקולים חשובים אלו בחשבון בבחירת מזון לחתול משום שפגיעה בתפקודי הכיליה לא תמיד מתגלה בשלב מוקדם.

 

המיתוס: התירס הוא פילר - "אמצעי ניפוח מזון"

המציאות: התירס כונה בעבר מרכיב פילר, אולם יש חוסר דיוק בכינוי. פילרים הם מרכיבים שאינם מעניקים ערך תזונתי. התירס לעומת זאת, מספק מרכיבים חיוניים רבים כולל חלבונים, פחמימות, חומצות שומן ואנטי-אוקסידנטים. אין מרכיב חלבוני יחיד המסוגל לספק את מיטב האיזון בין חומצות האמינו הדרושות לחיות המחמד. האיזון המדויק והטוב ביותר יתקבל משילוב של מרכיבי מזון שונים. החלבון מורכב מחומצות אמינו המהוות את אבן הבניין החשובה של הגוף ובתירס מצויות חומצות אמינו חיוניות רבות שכאשר מופיעות בשילוב למקורות חלבון נוספים יכולות לתרום לאיזון אופטמלי של החלבון הכללי בתזונה. התירס מכיל חומרים אנטי-אוקסידנטים שכולים לסייע בהפחתת הסיכון לתחלואה במחלות כגון סרטן, מחלות לב, דלקות מפרקים, שבץ, אתרוסקלרוזיס וקטרקט ובנוסף עשויים לסייע בעיכוב תהליכי הזדקנות. חומרים טובים נוספים שמכיל התירס הינם בטא-קרוטנים, ויטמין E ולוטאין שהם אנטיאוקסידנטים המצויים בתירס אשר מסייעים בהגנה על מרכיביו החשובים של התא החי מנזקי חמצון. חומצות השומן המצויות בתירס כגון חומצה לינולאית וחומצה לינולנית -מסייעות בשמירת שלמות העור ובריאות הכסות. חומצות שומן חיוניות אלו משרתות גם תפקיד חשוב בתפקוד מערכת החיסון ומערכת העצבים המרכזית.

לסיום – לא נשכח את הפחמימות... הפחמימות המסופקות על ידי התירס משמשות כמקור אנרגיה הנדרש לחית המחמד.

למישהו מתחשק לאכול קורנפלקס?

 

המיתוס: התירס הוא מרכיב בעייתי שגורם ריגוש למערכת העיכול

המציאות: לגרעין התירס אין תכונות המפריעות לפעילות מערכת העיכול, הוא גרעין המתעכל בקלות ובבטיחות. לרבים מהגרעינים נעכלות נמוכה לפני בישול, וכמוהם גם התירס הופך למרכיב בעל נעכלות גבוהה מאוד לאחר בישולו, כך שערכו התזונתי נספג בקלות. למעשה, מרכיב החלבון בתירס מתעכל בקלות רבה יותר לעומת חלבון האורז, חלבון החיטה, חלבון הסורגום או חלבון השעורה.

המיתוס: התירס אחראי להתפתחות תגובות אלרגיות

המציאות: אין אמת באמונה כי התירס הוא אלרגן משמעותי בכלבים ובחתולים. התירס אינו מרכיב נפוץ בתגובות אלרגיות או בתגובות אי סבילות למזון בחיות מחמד. למעשה, שכיחות התירס כאלרגן נמוכה משמעותית לעומת כמות האלרגיות הנגרמות כתגובה לנוכחות חלבון בקר, מוצרי חלב, חיטה, מוצרי ביצים, עוף, סויה וכבש.

 

מוצרי לוואי

ישנם מגוון של מוצרי לוואי המשמשים כמרכיבים במזון חיות מחמד. הזדעזעתם? חשוב לדעת כי ישנם גם מגוון מוצרי לוואי המשמשים אתכם בבישול הביתי אצלכם... לדוגמה: הכנתם מוס שוקולד? חביתת החלבונים הלבנה שזכיתם בה באותו היום לארוחת הערב היא תוצר לוואי... המוצר הראשי הוא החלמון שנלקח למוס השוקולד.

אז מהו מוצרי לוואי? ההגדרה הינה "מוצרים שניוניים למוצר הראשי בקו הייצור."

 

מיתוס: מוצרי מזון לחיות מחמד המכילים מרכיבים המוגדרים כמוצרי לוואי הם מוצרים מאיכות ירודה

המציאות: מוצרי לוואי הם מרכיבים סטנדרטיים בתעשיית מזון מוכן לבני אדם ולחיות מחמד. מוצר לוואי הוא פשוט תוצר נוסף של קו ייצור ואינו התוצרת העיקרית בקו. בתהליכי עיבוד של פולי סויה לדוגמה, אחד מתוצרי הלוואי הוא ויטמין E. תערובת הטוקופרולים המכילות גם ויטמין E המשמשות כחומרי שימור טבעיים בייצור מזון מסחרי לחיות מחמד, הן מוצר לוואי של תעשיית הסויה. דוגמה נוספת -  שמן צמחי, כגון שמן זרעי פשתה, שמן אורז, שמן תירס ושמן סויה, הוא תוצר לוואי של תעשיית הדגנים למזון.  סיבי פולפת סלק הם שארית מיובשת של תעשיית הסוכר משורשי סלק  סוכר. כבד עוף וכבד בקר הם תוצרי לוואי גם כן (אפילו שהם מוגשים במסעדות יוקרה) משום שאלו איברים פנימיים של חיות המשמשות כמוצר ראשי בתעשיית המזון לבני האדם. תערובת עגבניות מתקבלת מקליפות העגבניות, הפולפה והזרעים שבתוך העגבניה. אותה פולפה שאנו שמים ברוטב הפסטה שלנו (או בקטשופ).

חומרי שימור

הגדרה: חומרים בעלי תכונה מגנה ומשמרת, חומרים המוספים למזון כדי למנוע או לדחות את קלקולו. חומר משמר הוא מרכיב בתעשיית המזון המסחרי לחיות מחמד שתפקידו למנוע את הירקבות ועיפוש המזון.

להלן מספר עובדות לגבי חומרי שימור המשמשים תכופות בתעשיית המזון המסחרי לחיות מחמד

חומרי שימור טבעיים יכללו תערובות טוקופרולים (ויטמין E משתייך לקבוצה זו) , תמציות תבלינים וחומצת לימון . נוגדי חמצון לא ביולוגיים הינם חומרי שימור שתפקידם העיקרי הוא בייצוב שומן המזון ובשמירה על הויטמינים מסיסי השומן במזון נגד נזקי חמצון, במטרה למנוע עיפוש ולמנוע ירידה בערכו התזונתי של המזון. BHA ו- BHT משתייכים לקבוצת החומרים המשמרים נוגדי החמצון הסינתתיים. מוצרי מזון רבים של בני אדם, כגון לחם, גבינה, מרגרינה, צ’יפס תפוחי אדמה, מוצרי בשר ופירות מיובשים או קפואים יכילו BHA ו- BHT לשימורם.

יש לכם מיתוסים נוספים שתרצו לשתף? או אולי תרצו שנסייע לכם למצוא את מקורם? כתבו לנו ונשמח לעזור...

כניסה לוטרינר / בעל חנות
שם
סיסמה
הודעות
negishut icon